אין דור שאין בו ליצנין

רבי מאיר בן יעקב הכהן שיף, המכוּנה בראשי־תיבות מהר״ם שיף (1605–1641 לערך), רב, ראש־ישיבה ומפרש תלמוד בגרמניה, ששימש כבן עשרים ומשהו רב וראש־ישיבה בפוּלדה ויצא לו שם בכל אירופה בזכות חריפותו ופלפולו. חיבורו הנודע ביותר, „חידושי מהר״ם שיף‟, נדפס בשולי מסכתות רבות בש״ס. אצל דרויאנוב הוא משמש סמל הפלפול החריף: בן־ישיבה נתפס בגניבה ומשיב לראש־הישיבה כי גם הפלפול שלו, „משל המהר״ם שיף‟, אינו אלא גניבה.

ערך בוויקיפדיה העברית ↗

תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות